פיקוד זה מקצוע. וכמו בכל מקצוע, כדי להשתפר צריך לרכוש ניסיון. עבורי הנקודה המובהקת ביותר בה הניסיון הוא חשוב היא בשיחות אחד על אחד. לדעת מתי לדבר ולשתף ומתי לשתוק. ללמוד את סגנון התקשורת של החניך ולהתאים את עצמי לחניך כך ששנינו נבין אחד את השנייה ויהיה לנו כיף ומפתח, מבלי לוותר על הערכים החשובים לי כמפקדת. אני לומדת כל יום מהחניכים. לומדת קודם כל על אהבה. אם עוברים יומיים ולא ראיתי את החניכים אני מרגישה בחיסרון. רק לראות אותם במסדרון מהווה עבורי נקודת אור שמעלה לי חיוך. אני לומדת מהחניכים על הנכונות לדיוק. אני מרגישה שיש לנו בסיס טוב של אמון ופתיחות. הטעויות הקטנות שבדרך ונקודות בהן אנחנו לא מסכימים לא מגיעות לכדי כעס, אלא תמיד מובילות ללמידה וגדילה הדדית. למדתי גם איך נראה גרף צמיחה – מגמת עלייה שכוללת בתוכה עליות ומורדות. יש אתגרים רבים בחניכה וקצרה היריעה מלהכיל. החל מהדברים הקטנים, כמו החשיבות של חינוך והקניית הרגלים ומשמעת למול חוסר הרצון להעניש, ועד לדברים מהותיים יותר, כמו הרצון שהחניכים ירגישו בנוח וירצו לשתף אותי בחוויות ורגעים קשים שעוברים עליהם, ושאוכל להיות שם בשבילם. זאת למול הלגיטימציה המוגבלת שיש לי ממקומי כמפקדת להגיב או לייעץ בנושאים מסוימים.

 - ש' ממחזור י"ג

​

​

​

מבחינתי, אחת מהחוויות הכי משמעותיות בהכשרה היא חווית הפיקוד בשנה ג'. פיקוד זו עבודה מורכבת, ואף אחד לא מכין אותך להתמודדות עם כל סוגי הבעיות, הקשיים והאתגרים שחניכים יכולים לחוות. אני מאמין שהדבר החשוב ביותר הוא להכיר את החניכים שלך הכי טוב שאפשר, כדי להצליח ללוות ולחנוך אותם במהלך השנה בצורה שתתאים להם. זה דורש לבנות מערכת יחסים פתוחה מאוד (משני הצדדים), להגיע מוכן ללמוד הרבה על החניכים, ולהיות פתוח לסוגי אנשים חדשים ולתפיסות שלא בהכרח תואמות את התפיסות האישיות שלי. ככל שהקשר נהיה קרוב יותר, וההיכרות בינינו עמוקה יותר, אני מרגיש אותם משפיעים עליי לא מעט – אני מבואס כשהם מתוסכלים ממישהו, מאושר כשהם חווים הצלחות, ובעיקר נהנה ולומד המון מכל שיחה איתם. הקרבה הזו לחניכים מאפשרת ללמוד עליהם המון – ללמוד מנקודות העוצמה של כל אחד מהם, ללמוד מהדברים שהם מתקשים איתם, ולנסות לעזור להם עם הדברים שאנחנו (ביחד) מרגישים שהם רוצים לשפר. ככלל, בחבצלות יש אנשים מגוונים ומדהימים, ולדעתי אפשר ללמוד המון מכל אחד מהם. עבודת הרש"צ מאפשרת לי להתקרב באופן מיוחד לארבעה אנשים, וללמוד מהם בצורה הכי עמוקה ואינטנסיבית שאפשר (בעיקר בזכות הפתיחות ההדדית לקשר שלנו). עבודת הרש"צ דורשת ממנו להיות מכילים, להיפתח לקבל דברים חדשים, ללמוד מהחניכים, לנסות לפתח אותם, לבקר אותם במידה הנכונה ו"לשחרר" מהם במידה הנכונה, לתת להם לטעות אבל גם לאפשר להם לחוות חוויות הצלחה, לאתגר את הדעות שלנו ואת הדעות שלהם, ובעיקר לנסות להבין מה יהיה נכון עבורם ולדאוג שזה יקרה. לסיכום, להיות רש"צ זה הדבר הכי כיף, מלמד ומאתגר שיכולתי לבחור לעשות בשנה ג'.

- א' ממחזור י"ג

​

​